השבוע שילמתי פעם רביעית עבור חשבון נויישן שלי. כלומר מאחורי שלוש שנים כלקוח משלם, מתוכן כמעט שנתיים כמשתמש בפועל, שנתיים בהן נויישן הפך להיות כלי העבודה העיקרי שלי.
בדרך לנויישן עברתי את וונדרליסט, טרלו, אסנה, קודה, ובדקתי עוד כמה וכמה פלטפורמות.
עם נויישן אני מנהל את העסק שלי – לקוחות, פרויקטים, משימות, חשבוניות – ואת כל ענייני הפרטיים, בכלל זה עניינים פיננסיים, כולל חישוב דו"חות מס.
זה אומר שבכל בוקר אני פותח את היום מול נויישן, ובכל ערב אני סוגר את היום מול נויישן, כאשר בין לבין אני מבלה מול מסכי נויישן השונים, בעיקר מול הדשבורד הראשי, שעות לא מעטות.
אפשר להגיד שאני לקוח מרוצה.
לו הייתי צריך לבחור היום פלטפורמה, האם עדיין הייתי בוחר בנויישן?
יש 3 פלטפורמות שעל הנייר יכולות להוות איום על נויישן – קודה, מאנדיי, מיקרוסופט 365.
לקודה יש תכונות דאטה-בייס שעולות על אלו של נויישן בכמה דרגות, אבל אין שום דרך לעבוד עם קודה בעברית (מימין לשמאל). מאנדיי נוחה יותר לעבודה בצוות ולעבודה מול לקוחות, ולאחרונה היא קיבלה גם תכונות של ניהול ידע, אבל היא מאוד יקרה (הסיבה בגללה עזבתי את אסנה).
על מיקרוסופט 365 אני כבר משלם ממילא, כך שהשיקול הכספי לא רלוונטי. אלא שהמחיר של נויישן הוא כל כך אטרקטיבי להיקף ולמאפייני הפעילות שלי, שלעת הזאת המאמץ לעבור פלטפורמה לא ממש משתלם.
המשמעות היא, שאילו היום הייתי ניצב לפני הדילמות מולן ניצבתי לפני שנתיים, עם ההבנה שיש לי היום לגבי ניהול עניינים באופן דיגיטלי, הבחירה שלי היתה מיקרוסופט 365.
זה אומר שאת כל מה שהצלחתי לעשות בנויישן, אני יודע איך לעשות במיקרוסופט 365 ויותר. זה גם אומר שמיקרוסופט עשתה ב-3 השנים האחרונות כמה קפיצות מדרגה בכל הקשור להנגשה של ארגז הכלים למשתמש לא ארגוני. כלומר – עסקים קטנים.
שני החידושים המשמעותיים ביותר לדעתי הם מיקרוסופט רשימות (MS Lists) ומיקרוסופט משימות (MS To Do), שהופכים את מיקרוסופט 365 לברירת מחדל.
ההכרזה האחרונה של מיקרוסופט לגבי וואן-נוט (OneNote) מבשרת על הפנמה של זירת המחברות (Note Taking Apps) שהפכה למאוד תוססת לאחרונה.
מה צריך לקרות כדי שנויישן תישאר הבחירה מס' 1 שלי?
יש לי רשימת שאיפות (Wishlist) לא קטנה. היא דורשת עדכון יסודי, כך שאיני יכול לפרסם אותה, אבל יש בה כמה שורות והיא אפילו – איך לא? – בנויישן.
הרשימה כוללת כמה דברים שכבר טופלו, באופן מוצלח יותר או פחות, כמה דברים שעדיין לא טופלו אבל הם לא בהולים, וכמה שלדעתי עושים הבדל.
- תמיכה מובנית ואינטואיטיבית בעבודה מימין לשמאל, ובעבודה משולבת.
- מנגנון גיבוי (לא יצוא, שקיים כבר כעת) שכולל קבצים.
- יצוא למרקדאון ולוורד.
- טבלאות שאינן דאטה-בייס (טבלאות רגילות) מובנות – לא באמצעות גורם שלישי.
- פתרון קנבס לכתיבה באמצעות עט אלקטרוני.
- שיפור דרמטי בשימושיות של מנגנון הפונקציות / נוסחאות (ראו קודה).
- קיבוץ לוחות (Boards) לפי פרמטרים / שדות שונים (Properties) ולא רק לפי תגיות מובנות.
- שדות רול-אפ אקטיביים.
איפה נויישן הפתיעה אותי?
נויישן שינתה את צורת החשיבה שלי על תפעול (פרויקטים, משימות וכו'), כך שבעצם כל מה שקשור בנויישן הפתיע אותי. הדרך למימוש התובנות היתה ארוכה ופתלתלה, אבל כאמור הסתדרתי והפכתי את נויישן לכלי ניהולי שמותאם בדיוק לסגנון העבודה שלי, וגמיש באלגנטיות לשינויים שנדרשים מעת לעת.
מרחב העבודה שלי בנויישן
כמה שתפעול המשימות סגור, כך ניהול הפתקים (Notes) והידע (Knowledge) לא בא על פתרונו עדיין.
כן, כן, דווקא בתכונת הליבה, ממנה נולדה נויישן, שם יש לי בעיות; אני לא מצליח לייצר מנגנון נוח וזורם לכל עניין הפתקים בואכה תוכן/ידע.
לפי מה שאני רואה בפורומים ואצל היו-טיוברים, הדילמה הזאת לא ייחודית רק לי. תראו כמה משתמשי נויישן מג'נגלים עניינים בין נויישן לבין אובסידיאן ופלטפורמות חדשות אחרות לפתקים ורשימות.
מצד שני, עדיין לא מצאתי פתרון חלופי הולם, ואני נותן לנויישן צ'אנס נוסף בעניין הזה. בשלב זה השילוב הוא בין וואן-נוט ככלי חשיבה וכתיבה, ונויישן ככלי לארכוב, הפצה ומעקב. כלומר, רק ידע/מידע סגור (סופי) נכנס לנויישן.
זה מאוד מוזר, כי נויישן נועדה במקורה להיות בדיוק זה – פלטפורמה לחשיבה, פתקים וניהול ידע.
